הפקחים תיאמו עם העובדים מפגש והמתינו להם מצוידים באזיקים. רשות האוכלוסין: "איננו נוהגים להסביר את שיטות האכיפה"
פקחי רשות האוכלוסין וההגירה נוקטים בחודשים האחרונים שיטה חדשה למעצר עובדים זרים, במסגרתה הם מציגים עצמם כמעסיקים, מבקשים מהזרים לגייס קבוצת מקורבים פוטנציאליים לעבודה, ועוצרים את חברי הקבוצה עם הגעתם למקום שנקבע עמם. ל"הארץ" נודע כי השיטה הופעלה עד כה נגד עובדים שעניינם נדון בבית המשפט, כך שבפועל ניתן לעצרם בלבד אך לא לגרשם מישראל.
ב-1 בפברואר תמה ההגנה שניתנה לאזרחי חוף השנהב השוהים בישראל. רשות האוכלוסין וההגירה דרשה מהם לעזוב את הארץ בתוך חודש והבהירה כי מי שלא יעשה זאת מרצונו ייעצר ויגורש מיד. כ-500 אזרחי המדינה עתרו לבית המשפט, וביקשו שיורה על הארכת זמן ההתארגנות הדרוש לפני עזיבתם. אחת העתירות נגעה ל-130 משפחות ובעקבותיה הוצא צו מניעה לגירוש.
לאג'י ג'ווארה מתל אביב הוא אזרח חוף השנהב הנשוי לישראלית, ובשל כך נמצא בהליך מדורג לקבלת אזרחות ישראלית. בשבוע שעבר יצר עמו קשר אדם שהזדהה בשם שרון וביקש ממנו לגייס 18 גברים אזרחי חוף השנהב לעבודות בנייה באשדוד. "הוא סיפר שישלם לכל אחד 30 שקלים לשעה והדגיש כי הוא מעוניין באנשים טובים", אמר ג'ווארה.
כעבור שלושה ימים התקשר שרון לג'ווארה בשנית, מסר כתובת באשדוד וביקש שהעובדים יגיעו אליה במונית שירות, כאשר הוא יממן בעבורם את עלות הנסיעה. בדיקת "הארץ" העלתה כי אותו שרון הוא פקח ביחידת עוז, השייכת לרשות האוכלוסין. ביום ראשון האחרון נסעו ג'ווארה והעובדים בשתי מוניות שירות לאשדוד. כשהגיעו לכתובת שנמסרה להם גילו כי אין באזור אתר בנייה. במקום המתין להם רכב ולצדו כ-30 פקחי יחידת עוז.
"הם עמדו שם עם אזיקים וחיכו רק לנו", הוסיף ג'ווארה, "האנשים נבהלו אבל שיתפו פעולה כדי למנוע בלגן". הפקחים בדקו את אשרותיהם של העובדים והסיעו אותם למתקן המעצר של עוז בבאר שבע. ג'ווארה שוחרר כעבור זמן קצר, אך יתר העובדים נשלחו למעצר בכלא גבעון. שלשום, לאחר שלושה ימי מעצר שוחררו שמונה מהעובדים, אשר שמותיהם נכללים באחת העתירות, כך שלמעשה הם נעצרו לשווא. עשרת האחרים עדיין במעצר. "לעצורים יש עתירה הנדונה בבית המשפט המחוזי וממתינה לתגובת משרד הפנים", אמר סנגורם של השמונה, עו"ד טל פרושן, "לא ראוי לעצרם בצורה כזו ולנסות להרחיקם מהארץ בטרם ניתנה החלטת בית המשפט".
האירוע באשדוד הובא לידיעת מוקד הסיוע לעובדים זרים, הנערך להגיש תלונה בעניין לנציבות שירות המדינה. "מדובר בהתנהלות שערורייתית", אמרה מנכ"ל המוקד רעות מיכאלי, "אנשים הועלו על כלי רכב בקבוצות, בתואנות שווא ולאחר שקיבלו הבטחות שקריות לעבודה טובה. אנו לא כופרים בתפקידה של משטרת ההגירה לאתר שוהים בלתי חוקיים, אך המטרה אינה יכולה לקדש את כל האמצעים".
מקרה דומה אירע בחודש דצמבר האחרון למארי אזו מתל אביב, אזרחית ניגריה המבקשת מקלט בישראל, אשר עניינה נדון בבית המשפט. פקח של יחידת עוז יצר עמה קשר והציע לה לעבוד בניקיון בביתו באשדוד. אזו, אם לילד בן 3, הגיעה לכתובת שנמסרה לה ונעצרה על ידי הפקח. היא ניסתה להסביר שעניינה תלוי ועומד בבית המשפט וכי אין מי שיאסוף את בנה מהגן, אך נלקחה לבאר שבע עובדים זרים נוספים. אזו הספיקה לעדכן במעצרה את סנגוריה, עורכי הדין יפתח כהן ועמר שץ מעמותת "אנו פליטים", שהצליחו לשחררה רק בשעות הלילה. לאחר חיפוש נרחב הם הצליחו גם לאתר את גן הילדים בו לומד בנה של אזו, ואנשי עמותת "מסילה" אספו אותו והשגיחו עליו עד לשחרורה. "למשרד הפנים לא מפריע שילד בן 3 יישאר לבדו בעיר זרה", אמר עו"ד כהן, "לא מעניינות אותו החלטות בית המשפט. הוא עוצר, מגרש ושולל אשרות בניגוד להחלטות שופטים. בתי המשפט חייבים להגן בתקיפות רבה יותר על מבקשי המקלט מפני ההתנהלות שלו".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה כי "איננו נוהגים לערב תקשורת או להסביר את שיטות האכיפה שלנו". ביחס למעצרה של אזו הוסיפו כי "מארי אזו עוכבה באשדוד ושוחררה לאחר בדיקת הנתונים בעניינה".
